השנים 1953 עד 1956 היו שנות פעולה אינטנסיבית של לחימה במחבלים, כפי שנקראו אז הפידאין, יחידות הפיקוד ויחידות הנדסה בתוכן, התרכזו במבצעי התגוננות, בעוד יחידות מיוחדות שהונחו ע"י המטכ"ל עסקו בפעולות עונשין ופעולות תגמול. הרגישות הרבה לשלומה של ירושלים הטילה על יחידת ההנדסה, את המשימה למצוא תואי אנטרלטיבי - שיחבר את ירושלים אל השפלה, תואי שלא יהיה חשוף לתצפית ולאש של צבא ירדן. בעיקר מכיוון נבי סמואל ובית איכסא.