29.03.2014 אלוף משנה אפריים כץ
אפרים כץ : אל"מ בדימוס אפרים כץ, שהתגייס לצה"ל ב-10.6.1948 ויצא לגמלאות באוגוסט 1978. עם פרוץ העימות היהודי פלשתינאי בשנת 1947 הייתי במנחמיה בעמק הירדן. הייתי שם אחראי על הקשר בין עמדות ההגנה שהוקמו ביישוב, וכן אחראי על הקשר בין פקוד ההגנה במנחמיה ובין המפקדה האזורית של ההגנה שהייתה בקיבוץ אפיקים.
לאחר ששככו הקרבות על דגניה שהיו ב-15-16.5.1948 והסורים נהדפו עד צמח, נרגעו הקרבות.
הייתי קרוב לגיל 18, והרגשתי שאני רוצה להתגייס לצבא. קרוב שלי נתן לי פתק לקצין החבלה של חט' גולני, ששכנה ביבניאל, הלכתי ברגל ממנחמיה, מסרתי את הפתק לסגן מוני (שמעון) נחמני, קצין החבלה החטיבתי, הוא הסכים לקבלני כנהג שלו למרות שלא היה לי רשיון נהיגה, שלח אותי לאפסנאות המחנה, קיבלתי מדים, שמיכות ומקום לינה באוהל. זה היה תהליך הגיוס שלי. את הרישום המסודר, מס' אישי וכ' קיבלתי רק חודשים אח"כ כשחולית חיול עברה בין היחידות ורשמה את כל החיילים בצורה מסודרת. מספרי האישי הוא 104267. את הכשרתי בחבלה קיבלתי ע"י הדרכה אישית ממוני נחמני, לדוגמא הצטרפנו לכיתת חבלנים שהניחה שד"מ של מוקשי נ"א ליד קיבוץ רשפים (אשרפיה) בעמק בית שאן.מוני לקח מוקש נעל חי, הסביר לי כיצד הוא פועל, כיצד מניחים אותו, כללי בטחון וכ' והכניס אותי לשד"מ לעזור בהנחת השד"מ. או לחילופין כשהיה צריך לפוצץ בתים בכפר לוביה (קיבוץ לביא היום ליד צומת גולני) לימד אותי את הכללים, כללי הזהירת עם חנ"מ, שרשרת הפיצוץ וכ', היכן להציב את מטען ההדף בבית, וכיצד להפעיל את מטען החבלה. ומכאן עבדתי כחבלן עם הכיתה שמשימתה היתה למחות את הכפר לוביה, שחסם את הדרך מטבריה לנצרת, מעל פני האדמה. כמובן שרכשתי נסיון רב בכל נושאי החבלה ומיקוש.
קצין ההנדסה החטיבתי היה אורי צייטלין, יוצא חיל ההנדסה הבריטי. הוא הוצב לחט' גולני לאחר שקצין ההנדסה הקודם, אטלס, נפצע ב-16.5.48. במפקדת החטיבה היו עוד שני קצינים מקצועיים סגן סושניאק, ביצורים וסגן אריאלי, דרכים (עד כמה שזכור לי).
הנדסה גולני 1948.jpgעוצר בנצרת 7.1948.jpgלאחר כיבוש נצרת, ביולי 1948, הועבר אורי צייטלין, אז בדרגת רס"נ, להיות קצין ההנדסה של "מטה חזית א' קרי פיקוד הצפון של היום. את מקומו קיבל רס"נ דוד לסקוב הידוע. אורי צייטלין העביר אתו למטה החזית גם את מוני נחמני, ואתו עברתי גם אני. מטה החזית השתכן במשטרת נצרת. בתמונות טוראי אפרים כץ בכיבוש נצרת וצוות ההנדסה של חט' גולני יולי 1948. במרכז אורי צייטלין (מכנסיים קצרים) ומוני נחמני במרכז.
השתחררתי מצה"ל בדרגת טוראי, והוצבתי למילואים בפל' שדה 253, שהיתה במחנה נשר (801). מכאן הלכתי בשנת 1952 לקורס קצינים ב-בה"ד 1 (מחנה 80), קיבלתי דרגת סג"מ.
בשנת 1954 התגייסתי לקבע במגמה ללמוד בטכניון. הוצבתי בבה"ד 14, שהיה במחנה חצור כדי לעבור קורס קציני הנדסה, (קקה ו') בסיום הקורס קיבלתי דרגת סגן והוצבתי כ-מ"מ בגדוד 601, שהיה גם הוא במחנה חצור, המג"ד היה סא"ל אורי צייטלין, סמג"ד רס"ן מוני נחמני והמ"פ היה סרן משה שוהם. המחלקה שלי היתה בתעסוקה מבצעית בפקוד הצפון, ת"פ יחידה 801. המהנ"פ היה סא"ל דוד לסקוב, וקצין האג"מ שלו היה רס"ן אלי בר יוסף. המשימה היתה בדיקה\הרמה\חיסול של כל המקומות שהיו מסומנים כשטחים חשודים במיקוש\נפלים מהקרבות של מלחמת השחרור. על כל "כתם אדום במפה", לאחר בדיקתו, מילאתי טופס הכרזת פינוי. עם סיום המשימה חזרתי לגדוד במחנה חצור. המשימה הבאה היתה פינוי המוקשים מכיס פלוג'ה ומשלטי הכביש המצרי ממלחמת השחרור. משימה זו היתה בסיוע לפיקוד המרכז (802), לא זכור לי מי היה המהנ"פ. מייד עם סיום המשימה הוחל בהקמת יישובים כגון קרית גת וחבל הבשור.
פינוי מוקשים בחבל לכיש.jpg1955 הכנהלפצוץ מוקשים החבל לכיש.jpg1955 פונוי מוקשים חבל לכיש.jpg
הכנה לפיצוץ מוקשים בכיס פלוג'ה גדוד 601 – 1955
משימה נוספת מיוחדת במינה, היתה זו. ציטוט מויקיפדיה:
"ב-18 ביולי 1948 נעשה ניסיון נוסף לפרוץ לעיר העתיקה על ידי פריצה ממספר כיוונים. על פי התוכנית, אחד מראשי חוד הכוח היה אמור לפרוץ את החומה בסמוך לשער ציון, במבצע שקיבל את השם מבצע קדם. עתה הוכנה תוכנית לפרוץ את החומה על ידי פיצוצה. מדעני חיל המדע פיתחו פצצות מיוחדות, שצורתן קונוס, על פי התצורה והמנגנון של הפצצות ששמשו את פורצי הסכרים במלחמת העולם השנייה (על בסיס מטען חלול). כיוון ששער ציון היה מבוצר ומוגן בידי כוחות הלגיון הירדני, הוחלט לבצע את הפריצה במרחק מה מערבה ממנו. קשיים רבים בהעלאת ה"קונוס" אל הר ציון על ידי הכוח"
הקונוס בסופו של דבר לא פוצץ, המשימה לפרוץ לעיר העתיקה לא הצליחה, הקונוס נשאר בכנסיית נוטרדאם, על הר ציון, צמוד לחומה, במקום נמצאו גם מספר פגזי דוידקה, שנשארו שם ממלחמת השחרור. מכיון שהתחמושת היתה במקום כ-7 שנים, לא ידענו את סוג ה-חנ"מ, ומה רגישותו, האם היו במטענים נפצים הינו צריכים לנהוג במירב הזהירות.
המשימה שלי, כמ"מ, היתה לפנות מהמקום את התחמושת, לרבות ה"קונוס". היה זה אי שם ב-1955, (לפני מלחמת ששת הימים), היינו צריכים לעשות זאת בלילה כדי שחיילי הליגיון הירדני לא ירגישו בפעולה. היינו צריכים להוריד את הקונוס והדווידקות לגיא בן הינום בירושליים. שמנו את הקונוס על סולם מעץ שהיה במקום והורדנו אותו, כמובן בזהירות. כשלפחות 10 חיילים נושאים את המטען מהר ציון. הסענו אותו על נ"נ מלא בחול, כדי שלא תהיינה קפיצות בזמן הנסיעה, למחצבה מחוץ לירושליים, ופוצצנו את כל התחמושת.
קהנר אפרים להב בגדוד 601 יושב אורי צייטלין.jpegהייתי מוצב בפל' ב. יום אחד קרא לי המג"ד (אורי צייטלין), ואמר לי במילים אלו: גש לקצין הרכב, קבל ממנו ג'יפ, סע לת"א, תבלה, מכיוון שמחר אתה עולה להר הצופים כ-ס"מפ של פל' ג, במקום הסמ"פ בכר, ל-5 שבועות. באותה תקופה החזיק צה"ל בהר הצופים, שהיה מבודד, כוח ברמה פלוגתית, בלבוש של שוטרים מכיוון שלפי הסכמי שביתת הנשק עם הירדנים אסור היה להחזיק כוח צבאי בהר הצופים. כל שבועיים היתה עולה להר הצופים שיירה, בפקוח האו"מ, להחליף את מחצית הכוח. מכיוון שהיינו כוח הנדסי, ניצלנו את הזמן לבצר את הר הצופים. לפי הסכם שביתת הנשק עם הירדנים, אסור היה לבצע שינויים בביצורים. כדי שפעולת ההתבצרות לא תורגש ע"י הירדנים, העבודה היתה בלילות, היינו מקימים צריף מפח במקום של העמדה, העבודה התבצעה בשקט בתוך הצריף, לקראת בוקר היינו מזיזים את הצריף ממקום העמדה, ומסווים את המקום. כשחזרתי לגדוד, בינתיים התחלף המג"ד (סא"ל אליעזר מירון), הודיעו לי שלימודי בטכנין אושרו, והוצבתי ליחידת השתלמויות 18.
מפקדים בגדוד 601 1955.jpeg
למעלה קהנ"ר אפרים להב, סא"ל אליעזר מירון, משמאל במרכז המג"ד דוד ברין
במהלך לימודי פרצה מלחמת קדש (סיני), הקצינים שהיו ביחידת ההשתלמויות, לא גוייסו לשירות פעיל, והמשכנו ללמוד. בחופשת הקיץ הוצבתי ביח' פיק' 801, בתפקיד קצין הגמ"ר, והייתי חבר בקבוצת תכנון של פיקוד הצפון, שתפקידה היתה לתכנן את מרחב הפיקוד למקרה שתפרוץ מלחמה. בקבוצת התכנון היה צוות מהיחידת החי"ר שהיתה אמורה לתפוס את הגזרה במקרה של גיוס מילואים, קצין חת"מ שהיה אמור לקבוע את עמדות תותחי הנ"ט, וקצין ההנדסה (אני) שאמור היה לתכנן את שדות המוקשים שהיו אמורים להשתלב בתכנית ההגנה. רמת התכנון היתה שסימננו בשטח את נק' המוצא של השד"מ, סימננו גם את נקודת הציון של השד"מ, וכמובן היכן יונחו המוקשים בשילוב עם תכנית ההגנה, מספר המוקשים, כמויות הגידור ושלטי ההאזהרה, וכמובן מיקום מחסני המוקשים. כך היכרתי היטב את כל תוכנית ההגנה של פיק' צפון.
בסיום הלימודים הוצבתי שנית בגדוד 601, המג"ד היה סא"ל נוח גנדץ, הוצבתי כסמ"פ פל' ב, משימות הפלוגה היתה לפרוץ דרך לאורך הגבול עם ירדן בנחל חבר, (החברה). אח"כ כמ"פ בצענו פריצת דרך, לאורך הגבול עם מצריים, שנקראה "עוקף אילת" ועוד. אח"כ התמניתי מ"פ א, שהייתה פל' טירונים. המג"ד היה סא"ל קולנשר, נהניתי מאד לעצב 250 טירונים מילדים לחיילים. לאחר סיום תפקידי הוצבתי כמהנדס לבסיס 569. בבסיס זה היה בית מלאכה לתקון צמ"ה, שהיה באותם הימים באחריות חה"נ. שם הכרתי (מחדש) את סא"ל דוד לסקוב שעסק בפתוח אמצעי לחימה חדשים. השתלבתי בצוות של לסקוב, האמצעים היו צפ"ש, נדל, עגלה 34, גשרים מסוגים שונים ועוד. בתמונות ניסויים שונים בנדל לרבות בדיקת יעילותו בפיצוץ מוקשים:
נדל - החיבור לטנק.jpeg.jpegנדל - הפעלה.jpeg
נדל - תרגולת הרכבה.jpegנדל.jpeg
בשנת 1962-3 נשלחתי לפו"מ, ואח"כ התמניתי למפקד קורס קציני חה"נ בבה"ד 14, מפקד בהל"צ היה סא"ל זאב שפריר והמד"ר היה רס"נירחמיאל דורי. הקהנ"ר באותה עת היה אל"מ הלל אלדאג. אפרים מפקד קורס קציני הנדסה 1962.jpg
בסיום הקורס התמניתי מד"ר בה"ד 14.
התפקיד הבא היה מדריך בקורס מפ"יים חיר בבה"ד 3, שהיה אז במחנה דורה. הייתי מדריך צוות למרות שהשיוך החיילי שלי הוא חה"נ. אחד החניכים שלי היה אמנון ליפקין שחק שהיה ברבות הימים רמטכ"ל.
התפקיד הבא היה קה"נ גי"ש, בתפקיד זה הייתי אחראי על מתקן האימונים לפלוגות חה"נ המשוריינות, של חטיבות החרמ"ש והטנקים, וכן הייתי איש צוות קבוע במנהלות התרגילים החטיבתיים והאוגדתיים כקצין הנדסה. הייתי אחראי גם על פלוגת סער 606, שהיתה גוף ארגוני של כל הטנקים ההנדסיים באותה תקופה שהיו טנקי מורג מסוג שרמן, וכן טנקי דחפור מסוג שרמן 4M. אחת הבעיות שהעסיקה מאד את השריון באותה תקופה היתה באיזו מידה תעלות נט יעכבו את הטנקים, וכיצד להתגבר עליהן. חפרנו ליד ג'וליס תעלות וערכנו ניסויים בטנקים השונים.
ניסוי למעבר טנקים על תעלת נט2.jpeg.jpeg.jpegניסוי למעבר טנקים על תעלת נט1.jpeg.jpeg
ניסוי למעבר טנקים על תעלת נט.jpeg
עם פרוץ מלחמת ששת הימים, הייתי קצין ההנדסה של אוגדה 84 (אוגדת טל), שפעלה בציר הצפוני של סיני, בואכה קנטרה ואיסמעילייה. הכוח ההנדסי של האוגדה היה גדוד 604 שהיה מתוגבר בטנקי סער מורג ו-טד"חים וכן פלוגות ההנדסה החטיבתיות של חט' 7, פלוגה 578 בפיקוד סרן יאיר נפשי, ופל' ההנדסה של חט' 60 בפיקוד סרן ניסים בן ששון. ופל' ההנדסה של חט' 35.יום לפני המלחמה ערכנו אימון לכל פלוגות ההנדסה המשוריינות בהרכבת נדל במתקן צאלים.
קב' פקודות 1967.jpgמפקדת אוגדה 84 - טליק - במלחמת ששת הימים 1967.jpg
קב' פקודות של אוג' 84 בצומת רפיח 5.6.1967
1967 פינוי נפגעים בצומת רפיח.jpg5.6.1967 צומת רפיח פיניתי בידי שדה ממוקשים.jpg5.6.1967 פלסים פורשים בשטח חולי רשת דרכים.jpg5.6.1967 גדוד 604 בדרך למלחמה.jpgבתמונות פריסת רשת דרכים (סומרפילד) ע"י גדוד 604, בפיקוד סא"ל מיכאל רייצ'וק, שד"מ חפוז שהונח ע"י המצרים בצומת רפיח ,וכן פינוי נפגעים של פל' שדה חה"נ 578 למסוק בצומת רפיח.
בשנת 1968 הוצבתי ברפידים, ת"פ פיקוד הדרום (יח' 803 בפיקוד אל"מ איתן כהן), והייתי אחראי על ההתבצרות בסיני. התחילו לבצר את המעוזים, כוח השריון שהיה אחראי על הגזרה הצפונית היתה חט' 14 בפיקוד אל"מ קלמן מגן. מאחר שהיו מידי פעם הפגזות ע"י המצרים, הוחל להגן על המעוזים ע"י התקנת שכבת פיצוץ. הפתרון שמצאנו בשטח היה פירוק פסי הרכבת מאל עריש לקנטרה ושימוש בהם להגנה על המעוזים. הרעיון היה של רס"ן חרובי. נסענו לרכבת ישראל ולמדנו מהם איך לפרק את פסי הרכבת, קיבלנו מהם מלקחיים מיוחדים שהקלו עלינו את הפירוק, ובינתיים בצפון עסק סא"ל דוד לסקוב בניסויים כדי למצוא את הפתרונות הרצויים לשכבת הפיצוץ ולעמדות.
מוצב פליקן -בודפסט בסיני.jpegס5.jpgס6.jpgאחת הבעיות היתה במוצב פליקן (בודפסט). המוצב היה על חוף הים מול קנטרה, והיה נשטף בחורף בגלי הים. לאורך תעלת סואץ היו מאות שיגומים אשר שימשו את המצרים לתחזוקה שוטפת של התעלה. עלה בדעתי לנצל שיגומים אלו (שאורך כל אחד מהם היה 10 מ' לפחות), לתקוע אותם בחול ולהגביהה את המוצב מס' מטרים מעל לפני החול. הבאנו לשם כך מהצפון מנופים, מדחסים ופטיש אויר גדול , הרמנו את המוצב לגובה מס' מטרים והמוצב אכן לא נשטף, וגם לא נכבש במלחמת יום הכיפורים.
ק5.jpgלאחר הצבה לאמ"נ למשך מספר שנים ושרות בחו"ל במסגרת משרד החוץ חזרתי לחה"נ בשנת 1974 והתמניתי רמ"ח תחה"נ. החלפתי את אל"מ גור מנשה – ג'ורג'י. הקהנ"ר היה תא"ל יצחק בן דב וסגן קהנ"ר היה אל"מ אורי געש. במסגרת תפקידי זה התחלנו בשיתוף עם רפא"ל לפתח את הריצוף, ובשיתוף צבא ארה"ב פיתחנו את ה-רק"מ ההנדסי, COV, Counter Obstacle Vehicle שפיתוחו הושלם אבל לבסוף הוחלט לא להצטייד בו, ולהעדיף את פיתוח הדחפור המשוריין. בתמונה ביקור ה-קהנ"ר האמריקאי גנרל ג'ונסון ב-בהל"צ. מפקד בהל"צ הוא אל"מ יהודה כהן. בסיום תפקידי הקמתי את אגד ההנדסה של פיקוד הדרום לרבות תרגיל אגד שילדי. יצאתי לגמלאות ב-1978.
ק7.jpg
למילואים נקראתי ע"י הקהנ"ר תא"ל אבישי כץ במלחמת שלום הגליל הראשונה להיות ראש צוות הפקת לקחים של חיל ההנדסה, וכן הייתי חבר בצוות מטכ"לי בראשות האלוף מוסה פלד להפקת לקחים צה"לי כנציג חיל ההנדסה.