תמונות פרופיל מדריכת מיקוש וחבלה

הדרך - סבא שלי נפל במלחמת ששת הימים במהלך שירותו בחיל ההנדסה, ובעקבותיו הלכה אמא שלי להיות מדריכה בחיל. שם היא פגשה את אבא שלי, שהיה מפקדה כראש מדור מיקוש וחבלה. לכן מן הסתם רציתי להמשיך את המסורת המשפחתית, ולשרת כמדריכה בהנדסה. התגייסתי ועברתי טירונות בבהל"ץ, יחד עם כל המדריכות של החיל, ואחרי זה התחלתי את קורס המדריכות שארך ארבעה חודשים. בשבועות הראשונים של הקורס מתחילים בלימוד של חומר עיוני על חבלה בסיסית, הולכים ומתרגלים במטווחים ואחר כך עוברים לעבוד על מיקוש. למרות שאת חלק מהאנשים זה מפחיד, אני לא בן אדם שמפחד מהדברים האלה. בהמשך כשחנכתי חיילים, היו כאלה שנפל להם הנפץ מהידיים מרוב רעידות, אבל אני סומכת על המקצועיות שלי ויודעת שעשו את הדברים האלה לפניי וגם אחריי עוד יעשו אותם. הקורס לא קל, סוגרים בו הרבה שבתות ומבצעים גם מסעות בשביל 'להרוויח' את התג, הכומתה והסיכה, אבל זאת חוויה מאוד משמעותית וכיפית. הבנות שעברתי איתן את הקורס הן החברות הכי טובות שלי עד היום. בערך אחרי חצי מההכשרה, מתפלגות המדריכות מתפלגות למדורים וכל אחת מתמקצעת בחומר שהיא אמורה להדריך. אני הגעתי למדור מו"ח - מיקוש וחבלה, של הכשרות, כשאפשרויות אחרות הן להיות מדריכת צמ"ה ורק"ם, ומדריכת מו"ח של אימונים.

התפקיד - במדור אנחנו מכשירים פלוגות חיל הנדסה של חטיבות חי"ר, מחלקות חבלה של גדודים ועושים קורסים קצרים של השלמות חבלה לקצינים. יש במדור שישה צוותים, כשכל צוות מעביר קורס אחד וכולל קצין, סמל ומדריכה. הקצין הוא מנהל הקורס, דואג ללו"ז ומהווה את המפקד הישיר של המדריכה. הסמל אחראי לציוד, לשטח לתרגול ולתנאים של החיילים בקורס, ותפקיד המדריכה הוא בהדרכה. אחרי שמונה חודשים נכנסתי לתפקיד מדריכה בכירה במדור - שהיא האחראית על כל ההדרכה, גם בהיבט האמצעים והמבחנים וגם בהיבט של מקצועיות הסגל. מסלולים אחרים שמדריכה יכולה להתקדם אליהם, הם בפיקוד על קורס המדריכות או ביציאה לקצונה. דבר נוסף שמייחד את התפקיד שלנו מבנות אחרות שהן לא לוחמות, זה שלדעתי הן לא ממש מכירות את הצבא. בגלל שאנחנו מדריכות לוחמים וחשופות אליהן - אנחנו יודעות איך הכל עובד. ב'עמוד ענן' לדוגמא לא היינו בבית, אלא הלכנו לעשות רענוני חבלה בשטחי כינוס, ירדנו כל המדור לשטח ופעלנו כחלק מההכנות למלחמה.

רגע בלתי נשכח - הקורס הראשון שהדרכתי היה קורס של פלוגת חיל הנדסה, ובסוף הקורס היינו ברמת הגולן והרמנו שדה מוקשים. התחברתי לחיילים שם ברמה כזאת שעם חלקם אני בקשר עד היום. זה תמיד מרגש להיפרד מאנשים שהיית צמוד אליהם, ולשמוע את הפידבקים החיוביים שלהם אחרי שכל הקורס התלוננו על הקשיים.

מה קיבלתי מהתפקיד - למדתי איך להניע אנשים, כשלפעמים לא כולם קשובים אליך. בנוסף, תפקיד המדריכה דורש הרבה יצירתיות, לחשוב כל הזמן איך לשפר את הקיים ולפתור בעיות. אני בטוחה שזה התפקיד הכי טוב שיכול להיות לבנות בצבא".