האקשן מתחיל
בלילה גשום, בפאתי הלש"ביה (לוחמה בשטח בנוי) הבוצית של אליקים, צוות ביום אויב של היחידה נערך בחשאי להגנה. עם כניסת לוחמי המסלול לכפר, הצוות משתתק, דרוך ומתוח לקראת קבלת הפנים "החמה" שתכננו עבורם. במהלך האימון ולאורך כל השבוע מתורגלת הלחימה בלש"ב, בשטח פתוח, תחומי המנהרות והלחימה במתווה תת קרקעי בשטח בנוי, טיפול במטענים ממולכדים, תרגול פריצה חמה וקרה.
מה שיחודי בתרגיל הנוכחי הוא המתאר, שמגדיל את הקושי הפיזי בתרגיל", מספר מפקד התרגיל, רס"ן מקס נודלמן, "הגשם והקור הקפיצו את התרגיל בכמה רמות, מה שמביא לביטוי של היכולות הרצויות במצב קיצוני". למרות העייפות ורמת הקושי העולה, במהלך חילופי המשמרות מוצאים החיילים זמן לעסוק בדברים החשובים באמת, "אז תגיד, כמה אתה חושב שנגמר בליגת האלופות?"
"בגאווה והערכה"
השבוע חולף במהירות, ונקודת הסיום נראית קרובה מתמיד. בכוחות אחרונים רצים חיילי המסלול במעלה ההר, בו יערך טקס הסיום המיוחל.
מרחוק, במעין סצנה הוליוודית, החיילים, מלווים במחיאות הכפיים של הלוחמים הותיקים מגיעים, מותשים ומחוייכים לרחבת הטקס.
בתחושת הקלה גדולה, ניצבים בשורה בוגרי המסלול נוב' 09 להענקת סיכת הלוחם. כשמסתכלים על שרשרת החיוכים שמתפשטת על פני החיילים, שעכשיו יכולים להיקרא בגאווה, "לוחמים", נראה כי הכל היה שווה. "המסלול ביהל"ם הוא מהמסלולים הקשים ביותר שיש בצבא. אין ספק שזו חבורה מופלאה ורצינית של לוחמים איכותיים. בגאווה והערכה אני מביט בכם בביטחון שלא תאכזבו. שאו ברכה", איחל קהנ"ר, תא"ל משה שלי, בטקס.
קישור לכתבה המקורית ולסרטון על התרגיל המסכם - http://mazi.idf.il/3728-9837-he/IGF.aspx
כתבה מאת סמדר קרמפף, אתר זרוע היבשה.
וממעריב:
