|
מאות מלש"ביות התאספו בבט"ר (בסיס טירונים) דותן כדי לעבור את גיבוש הלוחמות. הן התמודדו עם סדרת מבחנים פיזיים ומנטאליים, הוערכו בכל רגע, ותוצפתו מכל צד - הכל כדי למצוא המתאימות ביותר לשרת בתפקידי לוחמה. במשך 24 השעות בהן נערך גיבוש לוחמות פברואר 11', התמיינו הבנות לתפקידי לוחמה בחיילות השונים, חיל ההנדסה הקרבית (גדוד ינשוף), תותחנים , חי"ר, איסוף קרבי, מג"ב, פיקוד העורף, ותקשוב.
'מי שרוצה לנוח, מוזמנת'
כבר בתחילת הגיבוש נדרשו המלש"ביות להיפטר מבגדי המעצבים ולעלות על מדי הצבא. מרביתן עוד לא חווה יום טירונות אחד, אך הן כבר מכריזות "10 שניות לקבלת המפקדת" ומתמודדות עם מבחני כושר. הריצה קשה, הבנות מזיעות ומתנשפות למרות הערב הקר. שלאורך כל המאמץ, מציעות להן המפק"ציות (מפקדות הצוותים) את ההצעה "המפתה", 'מי שרוצה לנוח, מוזמנת'. אך הן ממשיכות לרוץ, יודעות שמנוחה בזמן משימה תסמל את הסכמתן לפרישה מהמרוץ.
"אנו מחפשים בנות בעלות סיבולת פיזית ויכולת עבודה בצוות", הסבירה סמל דניאל הופנהיימר, מעריכה מטעם הנ"מ, "אנו בודקות האם המלש"בית יכולה להשתלב בתור לוחמת, להצליח לתפקד במצבים לחוצים וגם לעזור לחברותיה".
לאורך כל הגיבוש מלווה צוות פסיכולוגיה את מפקדי הצוותים בשיתוף מעריכות, ומנחה אותם כיצד להעריך את המועמדות, "הלוחמות יודעות מה דרוש לתפקיד, לכן הן יכולות להעריך בצורה הטובה ביותר, ולנו יש את הידע איך לנתח אותו", מסביר סגן תום רון, פסיכולוג מיון בחטיבת כוח אדם.
בתום מבחן הבר-אור המשיכו הבנות לתרגיל דנימקה קבוצתית.
|
|
|
|
|
"
קל לזהות העמדת פנים"
יום המשימות הראשון נגמר ומגיע הלילה, הבנות העייפות בקושי מספיקות לעצום את העיניים וכבר מתעוררות, עולות במהירות על מדים, ועומדות במגרש המסדרים. "מי שבאמת רוצה להיות לוחמת צריכה לבוא עם מוטיבציה, לא להישבר גם ברגעים מלחיצים", מסבירה אחת ממפקדת צוות. לאחר ארוחת בוקר חפוזה ממהרות הבנות למגרש הספורט ורחבת האימונים, שם מבצעות תרגילי מצב פיזים. "את רוצה לפרוש?", שואלת מפק"צית את אחת המלש"ביות שזוחלת לרגליה, "איזה לפרוש המפקדת?!", היא עונה בלי להסס, "יתהפך העולם ואני לא פורשת" מוסיפה חברתה, מתנשפת ממאמץ.
"חשוב לא לנסות להיות מישהי שאת לא", מסביר סגן רון. "נורא קל לזהות העמדות פנים, משום שקשה לשמור על חזות לא אמיתית בלחץ תוך הסתגלות מהירה. אני מציעה לתת את המקסימום, לא לאפשר לאפשרויות לעבור לידך, להיות שחקנית קבוצתית, לא לבוא ולהגיד אני באה להוכיח שרק אני מתאימה. אם כל הבנות מתאימות כולן יעברו, אם אף אחת לא מתאימה אף אחת לא תעבור".
"נותנת את כל מה שיש"
לקראת תום הגיבוש מתקיים מייצג חיילות, בו מוצגים החילות השונים, ומפקדות הצוותים מציגות את החיל אליו הן משתייכות. בתום הגיבוש חזרו המלש"ביות לביתן, מורעלות מאי פעם, "זה היה קשה", מודה אחת מהן, "אבל אלו בסך הכל יומיים, צריך להגיע ולהגיד לעצמך: 'אני עכשיו נותנת את כל מה שיש גם אם קשה, קר ואני ישנה במיטה לא שלי', כדי להצליח לשרת בתפקיד משמעותי".
לכל הלוחמות לעתיד שלנו....
קישור לסירטון על הגיבוש באתר זרוע היבשה
לחצו כאן -
http://mazi.idf.il/3728-9786-he/IGF.aspx
מאת סמדר קרמפף, אתר מז"י