"המכשיר יעבור עכשיו לרשת ג'ורדן", מתריע הסלולארי כשנכנסים לתחומי הבקעה. חוץ לארץ, אתה מחייך לעצמך. המרחבים הירוקים המסולעים, עדרי הכבשים משוטטים באין מפריע בין המטעים, השדות החקלאיים והבסיסים הצבאיים, תופסים תנומה לצד הרועה הערבי על אחת הגבעות הצהובות. במבט ראשון נוף הבקעה באביב עלול לתעתע. לכאורה דבר לא יוכל להפר את איזון האדמה המפויסת הזו, אלא שבשבריר שנייה הכול עלול להתלקח; שני שוטרים נרצחו על כביש 90 לפני שבועיים, במחסום 'בקעות' ניסה להסתנן נער חמוש באקדח ופטרול רכוב באחד הכפרים הותקף בבקבוקי תבערה. מהמחנה הצבאי תרצה עד למחנה פליטים פארעה דרוכים האנשים.
מחסום מרכזי
כ–3,000 פלסטינים עוברים בדרכם לעבודה מדי בוקר במחסום בקעות, הגדול במחסומי הבקעה. המחסום באזור הג'יפטליק מחבר את הגדה עם כביש הבקעה. שעות הפתיחה שלו הן משלוש לפנות בוקר ועד עשר בלילה.
את גזרת הבקעה תופס גדוד 605 של הנדסה קרבית. פלוגת אשד מאיישת את מחסום בקעות. "למחסום הזה יש היסטוריה אלימה" אומר המ"פ סרן מתן לבו. "ב–19 באוגוסט 2006 היה כאן פיגוע ירי ממכונית נוסעת ולפני שבועיים עצרנו נער ערבי עם אקדח, ככל הנראה בדרך לפגע". לפני שנה ביצע גדוד 605 את התעסוקה המבצעית שלו ברמאללה, שם נמצא אחד המחסומים המרכזיים בארץ, מחסום קלנדיה. "להבדיל מרמאללה, כאן כולם עובדים בארץ ויש להם אינטרס לעבור בשקט. אבל יש גם שיעור קטן של אלה שרוצים לפגע. לכן צריך להיות דרוכים, כדי לגלות אותם ולשמור על משמעת מבצעית אצל החיילים", הוא מסביר.
המחסום מחולק לשניים: רכוב ורגלי. הפלסטינים שמבקשים לעבור לשטחי הבקעה מגיעים מהבטונדות אל שני נתיבי הבידוק. בכל נתיב יש מגנומטר ושתי קרוסלות שהלוחמים מתפעלים. לכל פלסטיני במחסום יש הסבר למה דווקא הוא צריך לעבור מהר ולמה אותו לא צריך לבדוק. בשעה ארבע לפנות בוקר התורים במחסומים נדמים לרכבות אנושיות שמחכות להיכנס לשטחי הבקעה. משאיות חונות בצד הדרך, מחכות לאישור החיילים. שקט שורר במחסום, כולם רוצים כבר לסיים עם זה ולהמשיך הלאה.
העובדים מעבירים תעודת זהות והחיילים עושים מאמצים לבדוק אותם במהירות. "הציר הזה מרכזי לכל דבר. זה המעבר היחיד מהבקעה עד צומת תפוח שבשכם. צריך להיות נוקשים ואסרטיביים, כדי שיבינו שאנחנו קפדניים", אומר סמ"ר דביר אזולאי. "עשיתי הרבה מחסומים באיו"ש. זה עלול לשחוק, אבל כאן בפלוגה אנחנו מקפידים על היחס לאנשים".
יחס אישי
כל לוחם שקורא לעצמו לוחם, משתתף בפעילות הבט"ש של המחסום. 8 שעות משמרת ומגע מתמיד עם אוכלוסייה אינם דבר פשוט. "אנחנו כבר מכירים את השמות של הפלסטינים ואת הפנים של העוברים פה. אנחנו מתמודדים איתם יום יום במחסום. זה חשוב בעיקר לטווח ארוך, כדי שנוכל כבר להכיר את הדרישות שלהם ונדע מה הסיפור של כל אחד", אומר לוחם הפלוגה רב"ט נבו טובי. כדי להקל על העומס מתוגברות משמרות הבוקר בחיילים נוספים. בשעות האלה מגיעים המ"פ או הסמ"פ, כדי לוודא ערנות וסובלנות בקרב החיילים בבידוק.
חיילי מנהלת התיאום והקישור (מת"ק) נמצאים במחסומים כדי לקשר בין הפלסטינים לבין החיילים. "אנשי מת"ק יודעים את השפה וזה מקל על החיילים ועל הפלסטינים", אומר סמל עדנן מהמת”ק. "אנחנו עוזרים להבין את האוכלוסייה, להכיר את האנשים באופן אישי, לדעת מה הם צריכים ומה הרצונות שלהם. הקלות במחסום ניתנות לקשישים, לנשים ולתינוקות, למורים, לרופאים ולילדים שהולכים לבית הספר".
"מדובר בעבודה רוטינית שמצריכה סבלנות מרובה. צריך להיות מפוקס כל הזמן, כי בסופו של דבר יהיה אירוע", אומר הסמג"ד רס"ן מנור. "ניסיון העבר הוכיח כי כוחות שלא תרגלו, לא היו מוכנים למשימה ונפלו. לכן הם לא עושים מחסום והולכים הביתה.
“אנחנו משתפים את כולם בכל פעילות יזומה: מעצרים, פטרולים וסיורים. מונוטוניות היא הגורם מספר אחת לאדישות החייל. הדבר יכול לגרום לחוסר ערנות במחסומים ובמעצרים".
איך שומרים על התנהגות ערכית?
"אנחנו מדברים עם החיילים כל הזמן, בעיקר בהתחלה של הקו. ערכנו הכנה מנטאלית. דיברנו עם המפקדים ועם החיילים על מה שהם הולכים לעבור. פה אנחנו עובדים עם אזרחים - הם לא אויבים שלנו. כולם כאן מבינים שצריך להתייחס לאוכלוסיה אחרת, בהרבה כבוד ורגישות. אנחנו בודקים את החיילים כל הזמן. יש נציג מת"ק, שמקבל תלונה מהפלסטינים, אם קורה משהו חריג.
"הרעיון הוא לצמצם שנאה וחיכוך. פעילות המחסומים הצטמצמה בצורה דרסטית והבידוק קצת יותר קל. אנחנו מבצעים בידוק לכלי הרכב שלא יפגע באנשים, שלא יווצרו פקקי תנועה ענקיים והעסקים ייפגעו. הפלסטינים מרגישים שיש הקלות וזה חשוב. בחודשים הקרובים ישופץ המחסום לרווחת העוברים בו".
הנדסת בט"ש
בחורף האחרון, בתום האימון הגדודי ברמת הגולן ירדו לוחמי ההנדסה הקרבית לגזרת בקעת הירדן לפעילות בט"ש. שבוע אחר כך החל מבצע "עופרת יצוקה" והם ארזו את חפציהם וירדו לרצועת עזה. הגדוד לקח חלק פעיל ודומיננטי לאורך כל הפעולה הקרקעית - פרץ ראשון את אחד מצירי התנועה החשובים, בנה מגננים, ואף עסק בפעילויות תקיפה. "הגענו בשלים מאוד ל'עופרת יצוקה' ברמת המקצועיות ההנדסית, אחרי חודשיים של אימונים אינטנסיביים על כל היבטי ההנדסה ברמת הגולן", מספר הסמג"ד מנור בגאווה הנדסית. “בעזה פוצצנו עשרות רבות של בתי מחבלים”.
שבועיים של לחימה עיקשת, שבועיים של ניצול הכוח ההנדסי, תמו עם החזרה לשלב הבט"ש. "זה היה שינוי תודעתי מהותי. מעבר מפעילות הנדסית גרידא, לפעילות חי"ר בט"ש של תפיסת קווים".
השינוי הזה הוא גם הייחוד של לוחמי ההנדסה הקרבית, או במילותיו של הסמג"ד: "אנחנו גם פלסים שעוסקים במקצוע ההנדסה הקרבית, גם לוחמי חי"ר בבט"ש וגם מפעילי רק"מ הפומה והצמ"ה. זה לא מובן מאליו. ההצלחה בפעילות נזקפת לזכות החיילים, שצריכים להוכיח שליטה וידע בכל אחד מהעולמות האלו".
גזרת הבקעה נחשבת מגוונת מבחינת הפעילות המשולבת בין ירדן לבין איו"ש. פלוגות אשד ודולב, הפלוגות המבצעיות של הגדוד, אחראיות על הישובים הישראליים ועל שמירת הסדר בכפרים הפלסטיניים. הלוחמים בפלוגות האלה מבצעים מחסומים, מעצרים, מארבים, תצפיות ופטרולים רגליים. פלוגת דולב מחזיקה את מחסום תייסיר ואשד את המחסומים בקעות וגיתית. פלוגת געש היא פלוגת מסלול שאחראית על קו הגבול עם ירדן ומתוגברת על ידי כוחות מג"ב.
בתחילת מרץ נרצחו שני שוטרים בפיגוע ירי בגזרת הפלוגה על כביש 90, סמוך ליישוב משואה. שני מחבלים ביימו תקלה ברכבם וכשהשוטרים ניגשו לסייע להם נפתחה אש לעברם והם נהרגו. המרצחים עדיין לא נמצאו, אך החיפושים אחריהם נמשכים.
פלוגת הצמ"ה פועלת בנפרד באיו"ש בגלל הנחיצות הגבוהה שלה שם.
מה האתגר הגדול בבט"ש עבור גדוד הנדסה?
רס”ן מנור: "זו גזרה מאוד גדולה, צריך להגן עליה, לזהות איומים ולהשתמש בכוחות בתבונה. צריך לשמור על כשירות החיילים ועל ערנותם. זאת פעילות רצף של מחסומים ופעילויות בכפרים. צריך גם לשמור על הכשירות ההנדסית שלנו”.
במהלך השבוע נערך בפלוגת אשד ערב פרידה ממשתחררי מחזור מרץ 06’. "זאת הפלוגה הכי מיוחדת שיצא לי לראות. יש כאן חום אנושי ויחסים אישיים מדהימים", בירך אותם המ"פ. "בחיל ההנדסה הקרבית מייחסים חשיבות גדולה להמשכיות. אח שלי היה מ"מ כאן. עכשיו, אחרי שאני רואה את כולכם עוזבים, אני יודע לומר שכולנו משפחה אחת גדולה". בטקס חולקו תעודות הוקרה למשתחררים המצטיינים במבצע "עופרת יצוקה".
פטרול לילי
מחלקה 3 בפלוגת אשד מתכוננת להיכנס למחנה הפליטים פארעה. זאת הפעם ראשונה שהמחלקה תיכנס לאחד המקומות המסוכנים בבקעה. מטרת הפטרול להכיר את מרחב מחנה הפליטים, להפגין נוכחות צבאית ולהכין את הקרקע לפעילויות נוספות בעתיד " במקום הזה צריך להיות ערניים תמיד. הצפיפות שם אדירה, אתם לא רגילים לדבר כזה", אומר המ"מ סג"מ מתן שרעבי בקפ"ק לקראת הפטרול. הוא מתייחס להתנהגות צפויה ומפרט מהו אופי התגובה הראוי. "חשוב לשמור שלא יפתיעו אותנו. לפני שבוע נפצע שם חייל מהפלוגה לאחר שזרקו עליו בקת"ב. הם מתקהלים בדקות ויכולים להוות בעיה".
לוחמי מחלקה 3 עלו על רכב הספרון והגיעו לפאתי מחנה פליטים פארעה בין ג'נין לשכם. חצי שעה לאחר חצות הלילה מתחילה תנועת כוחות איטית וקפדנית. המסלול מכיוון דרום לצפון. "נכנסים מכיוון בית הקברות, הולכים לחתוך את המחנה על כל הצירים המרכזיים, במקומות שלא הלכו עדיין כוחות רגליים", אומר סג"מ שרעבי, שהקסדה על ראשו מסתירה כיפה.
בשיירה אל תוך המחנה, שומרים על נוהל לילה. לא מוציאים הגה מהפה, מחפשים את הנתיבים אל תוך לב המחנה. הכוכבים מאירים והמסגד בולט בין כל המבנים הצפופים. הכוחות עוברים בין הבתים של הכפר, מתחת לחבלי כביסה, בין החצרות, דורכים על האדמה הבוצית. הם כבר כמעט בתוך מחנה הפליטים, עוברים רגלית היכן שבפעם הקודמת עברו בכלי רכב.
על קירות הבתים צרובים גרפיטי בערבית. רוחב הסמטאות מגיע ל–40 ס"מ וגובה הבתים מגיע לחמישה מטרים. צפוף עד כדי מחנק. המקום מסוכן ביותר להליכה רגלית. מדי פעם עוצרים, רוכנים על הברך ומקשיבים. מחפשים נתיבים לתנועה. "שמעת, יידו אבנים." אומר סמל המחלקה אוסי מנדל לסמ"פ שהצטרף לפטרול, סגן רועי ליברמן. "כן ראיתי, הם ברחו." עונה לו. באחד מהבניינים בקומה למעלה אור כחול מרצד, יש שם מישהו ער. הם מודעים אלינו. ברחובות אין נפש חיה, חוץ מכוחותינו.
כעבור שעתיים של הליכה הכוח יוצא מהמחנה בלי שום פגע. "היה פטרול טוב. היה צפוף יותר ממה שחשבנו. אחרי עזה החבר'ה חשבו שקטן עליהם, אבל הבינו שזה קצת שונה", אומר סמל מנדל. "מאוד התרגשנו למרות שהיה שקט. ציפיתי להרבה יותר רעש. זה ההבדל בין רגלי לרכוב. ברכוב הם מרגישים אמיצים יותר לזרוק בקת"בים ואבנים ולברוח".
מעצר מתוזמן
חצות שבין רביעי לחמישי ובמוצב חמאם של פלוגת דולב נערכות פלוגות אשד ודולב לתדרוך משותף עם מח"ט עוצבת הבקעה, הסמח"ט, מג"ד 605 סא"ל דייויד, אנשי שב"כ, כוחות של יחידת עוקץ, פלס"ר שריון 401, לוחמי מג"ב ואנשי חבלה של המשטרה. המעצר המיועד ללילה זה מסתמן כאחד האירועים החשובים שהיו בתקופה האחרונה.
"אנחנו יוצאים לארבעה מעצרים של מבוקשים ולאיתור אמל"ח על ידי עצור של השב"כ שנתפס לפני שבועיים", פותח סא"ל דייויד. “זה מבצע בעל חשיבות עליונה”, מבהיר מפקד עוצבת הבקעה. “עלינו להתמקד כעת בפרטי המבצע. אני מבקש לעצור את המבוקשים האלה הלילה, כדי שלא יהפכו למבוקשים עוד יותר". לפי המידע המודיעיני המבוקשים ערניים לתנועת כוחות צה"ל ונגישים לאמל"ח ולפיכך רמת הסיכון של המבצע גבוהה יותר.
גדוד 605 מוציא שתי פלוגות ומכל פלוגה שתי מחלקות. המשימה של פלוגת אשד היא לאתר שלושה מבוקשים; שני איתורים במבנים ספציפיים ואיתור נוסף של מבוקש ב"מתחם איתורים", מכיוון שאין מיקום מדויק למבוקש. "זו משימה מורכבת בפני עצמה, כל מ"מ, כל מפק"צ של הפלס"ר קיבל משימה ספציפית לו", אומר סרן לבו שמפקד על האירוע ותחתיו יפעלו שאר היחידות.
לפלוגת דולב היתה משימה מורכבת לא פחות. איתור בית של מבוקש בפאתי הכפר ואיתור אמל"ח בעזרת העצור. "למדנו את מפות התצ"א וניתחנו את כל דרכי ההגעה האפשריים", אומר המ"פ סרן מיכאל היימן.
כל המעצרים צריכים להתקיים בו זמנית, כדי לשמור על גורם ההפתעה. בשעה 01:30 יוצאים הכוחות בשיירה, כשמ"פ אשד מוביל את הכוח. מחלקה 3 יורדת לאיתור במתחם, כשהם משתמשים בנוהלי הקרב עליהם עברו קודם לכן, בנוגע לתפיסת עמדות ומרחב.
"איפתח, יאללה, איפתח" דופקת המחלקה של סג"מ שרעבי על דלתות המתחם. איש לא עונה, או פותח דלת. הלוחמים מחפשים פתחים נוספים.
לאחר כמה דקות פותח אדם בשנות השישים לחייו את הדלת. הכוחות מתחקרים אותו ונכנסים. הם חולפים במבואה מוארת המובילה לחצר ומשם אל פנים הבית. בני המשפחה הבוגרים, שלוש נשים ושני גברים מתבקשים למסור את תעודות הזהות. בלי מלים ובשקט מתחילים החיילים לסרוק אחר אמל"ח בבית. הם נזהרים לא להעיר את הילדים שישנים על מזרנים בחדר הסמוך.
המבוקש מאותר לפי תעודת הזהות שלו. סגן ליברמן מודיע לו שהוא עצור ושואל אם הוא צריך לקחת לבוש חם או תרופות. הכוח מקפיד לא לאזוק את המבוקש או לכסות את עיניו מול בני המשפחה. באחד הבתים הסמוכים מתעלף גבר. הלוחמים מזעיקים את התאג"ד לטפל בו.
תוך 20 דקות כל המבוקשים בידיים של כוחותנו. מכאן יועברו המבוקשים לידי השב"כ. אמל"ח לא נמצא בבתים, אלא חומרי תעמולה בלבד.
לאחר ארבעת המעצרים ממשיכה פלוגת דולב בחיפוש אחר מקור האמל"ח. השלל: שלושה מטעני צינור שהיו מיועדים לפיצוץ בשטחי ישראל. יחידת החבלה של המשטרה פוצצה אותם בפאתי הכפר בבית נטוש, מכיוון שלוחמי ההנדסה ביקשו להתמקד בפעילות המעצר.
"אופן ביצוע הפעולה הפתיע אותי לטובה. אומר סרן לבו. "עמדנו בכל המשימות. הסגירות היו מהירות, מסודרות ושקטות על פי התוכנית. אני שלם גם עם היחס כלפיי האוכלוסייה".
אילו דגשים היית לוקח לעתיד?
"לעשות את כל ההכנות באופן מוסדר יותר כולל תרגולות. שיהיה אימון שווה בין כל המחלקות. בנוסף צריך להתאמן על עלייה לגגות, יש מקומות שעדיף סגירה מלמעלה ולא מלמטה. בכלל צריך להתמקצע בתחום הלש"ב באופן יותר פרטני ולהיכנס יותר לעומק בתנועה. לפני כל מעצר השאיפה היא לבצע אימון מתכלל לכל מי שישתתף במבצע".
רענון בשטח
בשבועות הקרובים יתקיימו בגדוד 605 אימוני רענון בכל תחומי ההנדסה. המג”ד סא”ל דיוויד: "חשוב לא לאבד את הכשירות ההנדסית. זה המקצוע שלנו והייעוד שלנו. הפעילות בבט"ש מרתקת, אבל ברגע האמת בעת מלחמה נצטרך לתרום ביכולות הפילוס. המטרה היא לבוא מוכנים לאימון ברמת הגולן".